הדבש — היבטים רפואיים (עדכון)

מאת עפרה מהודר MSc

מוסמכת במדעי הרפואה

אפידמיולוגיה ורפואה מונעת

דבש הוא נוזל צמיג ומתוק המיוצר על ידי דבורים וחרקים אחרים מצוף של פרחים. הדבורים משתמשות בדבש כמקור מזון. במצבי מחסור, הדבש משמש כמקור המזון היחיד שלהן.

בבני אדם דבש משמש להמתקת מזון מזה אלפי שנים. ככל שעובר הזמן, מסתבר שיש לו גם שימושים רפואיים.

אחד השימושים הפופולאריים של דבש, כבר שנים רבות, הוא: לטיפול ביתי בשיעול. ובכן, עכשיו זה מדעי: בדיוק החודש, ספטמבר 2011, פורסמה בכתב העת הרפואי Lung ("ריאות")  סקירה בנושא: "אפשרויות הטיפול בשיעול הנובע מזיהומים בדרכי הנשימה העליונות, בילדים". דבש דבורים מוצע שם כאלטרנטיבה בטוחה יותר לתרופות מכייחות* ומדכאות-שיעול, בעיקר עבור ילדים.

מחקרים קודמים העלו שסוגים מסויימים של דבש מכילים נוגדי-חימצון, אשר נלחמים ברדיקלים חופשיים, וכך עשויים לסייע בהאטת תהליכי הזדקנות וחולי. במחקרים אחרים נמצא שצריכת דבש כמזון עוזרת להפחית רמת שומני דם, הומוציסטאין ו- CRP (סמן של דלקת) באנשים בריאים ובאלו הסובלים מיתר שומני דם, ומכאן שצריכת דבש עשויה לסייע בהפחתת הסיכון למחלות של כלי הדם.

אחד השימושים הרפואיים של הדבש, שנחקר רבות בשנים האחרונות, הוא שימוש חיצוני לחבישת פצעים וכוויות ולטיפול בכיבים. גאזה מרוחה בדבש מספקת לעור סביבה לחה, עוזרת למנוע זיהומים, מסלקת ריחות ומפחיתה דלקות ובצקות. ברפואה העממית משתמשים לעתים גם בקליפות של תפוחי אדמה מבושלים לאותה מטרה. במחקר שבדק יעילות של חבישת קליפות תפו"א מול חבישת דבש כטיפול בכוויות, נמצא כי הדבש יעיל כפליים מהקליפות במניעת זיהומים ובזירוז ההחלמה של הכוויה. בחולי סרטן, מריחת דבש מהווה טיפול פשוט ויעיל בדלקת של רירית הפה והגרון, שהיא תופעת לוואי של טיפולי הקרנה.
העוקץ שבדבש: דבש טבעי מכיל לעתים חיידק שנקרא קלוסטרידיום בוטולינום. חיידק זה עלול לגרום למחלות הבוטוליזם בילדים. לכן לא מומלץ שימוש בדבש בתינוקות מתחת לגיל שנה.

תרופות חורף

בדיון על תוצרי כוורת, קשה שלא להזכיר גם את הפרופוליס. פרופוליס הוא חומר דמוי שׂרף אשר הדבורים משתמשות בו כ"מלט" לאיטום סדקים בדפנות הכוורת. "תרופות חורף" עממיות למניעת שפעת והצטננות מכילות לעתים קרובות שילוב של פרופוליס עם תמצית של פרח האכינציאה.

מוצר-מדף כזה נבדק על ילדים בארץ, ונמצא שמספר אפיזודות המחלה ומספר ימי החום של הילדים פחת בכמחצית. אולם יש לקחת בחשבון כי הדבורים מפיקות את הפרופוליס מאבקנים של פרחים, ולכן לא מעט ילדים אלרגיים אליו. בחולי אסתמה שצרכו תרופות, תוספת של פרופוליס הפחיתה מספר התקפי אסתמה ליליים במחצית ושיפרה את התפקוד הנשימתי.

* תרופות מכייחות – תרופות המסייעות להוצאת הכיח מהגרון. בקיצור: התרופות שאמורות לעזור להוציא את ה"מוחטה", במטותא.