על בעלי חיים ובעלי חיות

• ילדים: עשרים ושניים ילדים בגילאי 7-8 נתבקשו למנות את כל האנשים והחיות החשובים בחייהם, ולציין אל מי מהם יפנו במקרה של צרה. חיות המחמד קיבלו דירוג גבוה מבחינת יכולתן לספק נחמה, לעודד את הביטחון העצמי של הילד ולשמש לו כשותפי סוד.

חיות מחמד (תמונה: FreeDigitalPhotos.net)

• קשישים: קבוצת גיל נוספת שנחקרה רבות היא הקשישים. מחקר על כאלף איש בגילאי 65 ומעלה הראה כי אצל אלו שטיפחו בעל חיים הרמה התפקודית (ADL) השתמרה טוב יותר לאורך הזמן מאשר אצל אלו שלא גידלו בעלי חיים. במחקר אחר, קשישים שגידלו בעל חיים, ובעיקר אלו שגידלו כלב, פנו פחות לרופאים יחסית לאנשים שלא החזיקו בעל חיים. החוקרים הסיקו שהקשר עם חיית המחמד סיפק לבעלים הגנה מפני השפעות בריאותיות של לחצי החיים.
• חיות במקום העבודה: במחקר בו רואיינו כמאתיים עובדים בחברות המאפשרות לעובדיהן להביא את חיות המחמד שלהם למקום העבודה, המשתתפים חשו שחיות המחמד מפחיתות לחץ בעבודה ומשפיעות באופן חיובי על בריאות העובדים והארגון.
• חיות בקהילה: תושבי פרברים שגידלו בע"ח תפסו את שכניהם כידידותיים יותר והיו מעורבים יותר בקהילה. החוקרים משערים שהסיבה לכך היא, שטיפוח חיית מחמד מספק הזדמנויות לאינטראקציות בין שכנים (למשל בטיולים עם הכלב). לכן , לדעתם, חיות המחמד הן מפתח ל"הון חברתי".
  כל הממצאים הללו ועוד, מסבירים קצת מההיגיון שמאחורי "טיפול באמצעות בעלי חיים" (זואותרפיה).
• חיות והלב: בכתב עת לרפואה פסיכוסומטית התפרסם מאמר שכותרתו "תגובתיות של הלב ומערכת כלי הדם בנוכחות חיות מחמד, חברים ובני זוג: האמת על כלבים וחתולים".  החוקרים נתנו לאנשים מטלה מלחיצה, ובדקו את תגובת הלחץ כפי שמתבטאת בעלייה בקצב הלב ובלחץ הדם. אצל אנשים נשואים שגידלו חיות מחמד, העלייה בקצב והלב ובלחץ הדם הייתה קטנה יותר בנוכחות בעל החיים מאשר בנוכחות בן/ בת הזוג או בנוכחות חברים.
• אנשים אלרגיים ואסתמטיים: בספרות המדעית קיימים מחקרים רבים שחקרו את השאלה, האם חשיפה לחיות מחמד מגבירה את הסיכון לאלרגיה ואסתמה או מפחיתה אותו. המחקרים נעשו בעיקר על ילדים. לדוגמא, במחקר אחד נמצא שחשיפה לכלב (אבל לא לחתול) בשנה הראשונה לחיים הפחיתה את הסיכון של ילדים לפתח אסתמה בהמשך החיים. במחקר אחר באותו כיוון הועלתה השערה שהתנאים הסביבתיים הקשורים לגידול חיית מחמד מפחיתים את הסיכון לדלקת עור אטופית (אלרגית) בגיל צעיר על ידי כך שהיא מסייעת להבשלת מערכת החיסון. במבוגרים, חשיפה לחתולים בבית דווקא הגבירה רגישות אלרגית לחתולים. ייתכן שההסבר לכך הוא שחשיפה לחיות מחמד בילדות מסייעת להבשלת מערכת החיסון וכך מגנה מאלרגיה בבגרות. אבל כשאדם שהוא כבר אלרגי נחשף לחיות כמבוגר, זה כבר "מאוחר מדיי".
• חולי איידס: בסקר שנערך בקרב 60 חולי איידס שגידלו חיות מחמד נמצא שהם ראו את חיות המחמד, ובעיקר את החתולים, כחלק חשוב מהתמיכה החברתית, שמגן עליהם מפני הבדידות האופיינית למחלתם.
• נשים מוּכּות: כמחצית מתוך קבוצה של 41 נשים מוכות שהחזיקו בע"ח דיווחו שבן זוגן פגע או איים לפגוע בחיית המחמד שלהן. מעל רבע מהנשים דיווחו שהדאגה לחיית המחמד שלהן היוותה שיקול משמעותי בהחלטה האם להישאר עם בן הזוג האלים או לעזוב אותו.
• חסרי בית: בתצפיות ברחובות ובפארקים של סאן פרנציסקו עלה כי רבים מה"הומלסים" מגדלים חיות מחמד, למרות נסיבות חייהם ותנאיהם הסביבתיים. חוקרים ממרכז "חיות בחברה" בקליפורניה ראיינו 105 חסרי בית, אשר מחציתם החזיקו חיות מחמד. התגובות הראו כי בעלי החיות חסרי הבית היו קשורים בקשר נפשי חזק במיוחד לחיות המחמד שלהם. זאת למרות שהשגת מזון וטיפול וטרינרי היוו בשבילם בעיות משמעותיות.

מוקדש לכלב תות.