ממתיקים טבעיים ומלאכותיים: גיוון זה הכיוון?

מאת עפרה מהודר MSc

מוסמכת במדעי הרפואה

אפידמיולוגיה ורפואה מונעת

אחד הגולשים הקבועים באתר הזה פנה אליי, והציע שאכתוב מאמר בנושא: הסכנות שבממתיקים מלאכותיים. נושא שבוודאי מטריד רבים. ובכן, לקח זמן אבל בסוף עשיתי את זה. הנה לכם סקירה קצרה, מדעית ומעודכנת, בעניין הבטיחות של ממתיקים — טבעיים ומלאכותיים.

למה בכלל אנחנו משתמשים בממתיקים? פשוט מאוד, כי אנחנו אוהבים  טעם מתוק.

אילו סוגים של ממתיקים קיימים? הממתיקים הפשוטים ביותר הם, כמובן, הסוכרים — כמו גלוקוז, סוכרוז או פרוקטוז. אלו מופקים מצמחים – כמו קנה סוכר, סלק סוכר, תירס, תמרים או דבש.

כמו כל פחמימה אחרת,  הסוכרים הם בעלי ערך קלורי, וכך תורמים להשמנה. הם  מעלים את רמות הסוכר בדם וכך מגבירים סיכון לסוכרת, ואף מעודדים עששת שיניים. גם הממתיק החדש בשוק, סירופ אגבה (Agave), שייך גם הוא לקטגוריה הזאת, כי הוא מכיל פרוקטוז. הערך הקלורי שלו נמוך קצת מזה של סוכר, כי הוא מכיל גם מעט סיבים. והוא גם קצת יותר מתוק (מרוכז) ממנו. כך שאפשר להשיג את דרגת המתיקות הרצויה בכמויות יחסית קטנות שלו. אבל הנזקים הבריאותיים שבו דומים לאלו של הסוכרים האחרים.

כדי למנוע את הבעיות הכרוכות בצריכת סוכרים, הומצאו עוד כמה סוגים של ממתיקים. ניתן לחלק אותם, באופן גס, למספר קבוצות:

1. עבור חולי הסוכרת פותחו ממתיקים שיש להם ערך קלורי, אבל הם מעלים פחות את רמות סוכר בדם. אלו הם הממתיקים האלכוהוליים, כמו סורביטוֹל, מלטיטוֹל וכל שאר הממתיקים ששמם מסתיים ב- וֹל.
2. עבור שומרי המשקל פותחו מגוון של ממתיקים מלאכותיים (כלומר, לא טבעיים). ביניהם: סכרין (שנקרא בארץ סוכרזית), אספרטיים, אססולפם K, סוכרלוז, נאוטיים ועוד. כיום, הממתיק הפופולארי ביותר הוא, ככל הנראה, אספרטיים. באמצעותו ממתיקים בדרך כלל את משקאות הדיאט (דיאט קולה ושות').
3. ממתיקים טבעיים: בתמצית של הצמח סטיביה, משתמשים בתור ממתיק חסר ערך תזונתי ממקור טבעי. חומר חסר ערך תזונתי פירושו: חומר שאיננו חלבון, פחמימה או שומן וגם לא ויטמין או מינרל . במקרה של ממתיקים, בניגוד למזון, חוסר ערך תזונתי זו דווקא תכונה חיובית. זה אומר שהוא רק נותן טעם לאוכל, ותו לא.

הממתיקים המלאכותיים, וגם הסטיביה, מתוקים הרבה יותר מהסוכרים —  רובם פי כמה מאות. הממתיק הנפוץ אספרטיים, למשל, מתוק פי 200 מסוכר. מה שאומר שבשביל רמת מתיקות כמו של כפית סוכר, צריך להשתמש ב1/200 (אחד חלקי מאתיים) של כפית אספרטיים. דמיינו את הכמות. זה משהו שגודלו בערך כמו הנקודה בסוף המשפט הזה. הממתיקים האלכוהוליים מתוקים פחות.

כלפי הממתיקים המלאכותיים הופצו במהלך השנים בציבור וברשת האשמות שונות ומשונות. ההאשמה הנפוצה ביותר היא כמובן, שהממתיקים המלאכותיים מסרטנים. ההאשמות האלו הועלו שוב ושוב, למרות שהממתיקים עברו בדיקות על ידי רשויות רציניות כמו FDA עוד לפני שאושרו לשימוש. ה- FDA קבע עבור כל ממתיק ערך שנקרא ADI (הצריכה הסבירה ליום). ה- ADI של סכרין הוא  5 מיליגרם (חמש אלפיות הגרם)  לכל קילוגרם של משקל גוף. כלומר, אדם במשקל 70 ק"ג יכול לצרוך 350 מ"ג סכרין ליום, כמות שוות ערך לכ-18 טבליות "סוכרזית" ביום. עבור אספרטיים נקבע ADI של  50 מ"ג לכל קילוגרם משקל גוף. ומכאן, שאדם נורמאלי במשקל 70 ק"ג יכול לצרוך 3500 מ"ג אספרטיים ליום. זוהי כמות שוות ערך לכ-184 טבליות "מתוק וקל", או  20 פחיות (בנות 330 מ"ל כל אחת) של דיאט קולה ליום. כפי שניתן לראות, מדובר על כמויות גדולות מאוד של ממתיקים.

חריגים מכלל זה הם חולי פנילקטונוריה (PKU) – מחלה שבה צריכת פניל-אלנין גורמת לבעיות נוירולוגיות קשות. זוהי מחלה ששכיחותה באוכלוסיה כיום היא כ- 1 למיליון. לחולים האלה אסור לצרוך אספרטיים בכלל. אבל, האמת: אספרטיים זו הבעיה הקטנה שלהם. הבעיה היותר גדולה היא שאסור להם בכלל לצרוך חלבונים–  כמו בשר, גבינות, ביצים ועוד, כי זה גורם אצלם להתפתחות פיגור. אם קראתם עד פה את המאמר הזה, כנראה לא מדובר עליכם. אספרטיים מורכב משתי חומצות אמיניות (אבני הבניין של חלבונים), וזו הסיבה שהוא אסור לחולים אלו – ומותר לצרכני החלבונים האחרים.

הבדיקות שלפני האישור של ה- FDA התבססו בעיקר על סמך ניסויים על בעלי חיים. כך שאת ההשפעות על בני האדם אנחנו מכירים בעיקר על סמך מעקב אחרי דיווחים של אנשים שצורכים כיום את החומרים לאחר שכבר אושרו לשיווק. הממתיק המלאכותי סכרין (סוכרזית) אושר לשימוש כבר ב- 1970.  המידע העיקרי שהתווסף בעשרות השנים שחלפו מאז היה, שבכמויות גדולות, סכרין עלול לגרום ל… שלשול. כן. זה מה שאנחנו יודעים: אין הוכחה שסכרין גורם בבני אדם לסרטן. יש הוכחה שהוא גורם לגזים ושלשול. לגבי אספרטיים, התקבלו מהצרכנים אלפי תלונות. אולם הקשר היחיד שהוכח הוא, שבקרב קבוצה מאוד מסויימת של אנשים רגישים, אספרטיים עלול לגרום ל— כאבי ראש. כן, כמו שיש אנשים ששוקולד, יין או גבינה צהובה גורמים להם כאבי ראש, כך יש אנשים שאספרטיים עושה להם את זה. אז לאנשים המסויימים האלה, מומלץ להימנע מהממתיק המסויים הזה.

ומה לגבי המחלה שכולנו הכי פוחדים ממנה? סרטן? סקירה מקיפה בנושא הזה התפרסמה בכתב עת לאונקולוגיה. החוקרים, מאוניברסיטת קלן שבגרמניה, סקרו מחקרים שנעשו בנושא על בני אדם. מסקנתם: אין כל הוכחה לטענה שאספרטיים מסרטן. נמצא שצרכנים כבדים של ממתיקים מלאכותיים (כאלה שצורכים מעל 1.7 גרם ליום— בערך פי 50 מהצריכה המומלצת! ) הם בסיכון רק קצת יותר גדול לחלות בסרטן יחסית לאנשים שלא צורכים ממתיקים כאלה. אולם עקב שיטת המחקר שנבחרה (מקרה-ביקורת) לא בטוח כלל שההבדל שנמצא בסיכון בין הקבוצות הקיצוניות הללו נגרם מהבדל בצריכת הממתיקים. יכול להיות למשל שההבדל נגרם מזה שצרכני הממתיקים היו מלכתחילה שמנים יותר…
החוקרים מציינים שכיום, רבים מהמוצרים מומתקים באמצעות שילוב של ממתיקים שונים (למשל שילוב של אספרטיים + אסולפם K, כמו בדיאט קולה), ולכן קשה להעריך באופן מדויק את הסיכון של מינון יתר ממתיק אחד. לדעתם, הסיכוי שממתיקים מלאכותיים יגרמו לסרטן הוא זניח.

מאמר נוסף, מקיף מאוד, התפרסם בכתב העת הרפואי המוביל British Medical Journal. המאמר, שכותרתו "אספרטיים והשפעתו על הבריאות", נפתח במלים "הממתיק עובר דמוניזציה בלתי מוצדקת בעיתונות היומית ובאתרי אינטרנט". החוקרים, מהמחלקה לתזונה באוניברסיטת גלזגו שבבריטניה, מציינים כי "העדויות אינן תומכות בקשר בין אספרטיים לבין סרטן, נשירת שיער, דיכאון, דמנציה, הפרעות בהתנהגות או בעיה בריאותית כלשהי מאלו המופיעות באתרי האינטרנט הפופולאריים". הם מוסיפים כי הרשות לתקני מזון (Food Standards Agency) לוקחת ברצינות רבה את תלונות הציבור, ולכן לחצו על הוועדה האירופאית למזון לעשות בדיקה נוספת של הנושא, הכוללת מעל 500 תלונות צרכנים. לאחר בדיקה ביוכימית, קלינית והתנהגותית הוועדה פרסמה, בדוח שכלל 24 עמודים, כי המינון המקובל של 40 מיליגרם לכל קילוגרם גוף ביום – הוא בטיחותי לגמרי בשביל אדם בריא (כלומר ללא PKU).  על כן שואלים החוקרים: מדוע נעשית הדמוניזציה של אספרטיים בעיתונות ובאתרי אינטרנט? ההשערה שלהם: בני אדם סולדים מהתערבות במזון שלהם, ולכן מתייחסים למרכיבי מזון סינתטיים בחשד (כמו למזונות מהונדסים גנטית למשל). לפי דעתי, זו עוד אחת מתיאוריות הקונספירציה הרגילות ("בטח היצרנים משלמים לחוקרים" וכו'), ואולי גם אני חלק מאיזו קונספירציה, מי יודע. על כל פנים, החוקרים מציינים כי באירופה מותרים לשימוש ששה סוגי ממתיקים מלאכותיים. ברור להם כי לא סביר לצפות שכל צרכן ממתיקים יחשב את הצריכה שלו מכל ממתיק כל יום. לכן גם הם ממליצים על שילוב של ממתיקים. ואכן, היצרנים נוטים כיום להשתמש ב"קוקטיילים" של ממתיקים. כך אפילו הצרכנים הכבדים צורכים בקושי 10 מ"ג לקילו מממתיק אחד (רבע מה- ADI).

בקיצור: מה עושים עם כל המחקרים האלה?

איך אני אוכל ושותה בלי לחשוש?

המלצות
לאוכלוסייה נורמאלית:

1. הכי טוב — להתרגל למזון לא ממותק, או ממותק קלות. זה באמת רק עניין של הרגל.
2. עדיפות שנייה — להמתיק בסטיביה (ולסבול את טעם הלוואי המוזר).
3. כל שאר הממתיקים – סוכרים וגם ממתיקים מלאכותיים, אפשר לשלב ביניהם.

אוכלוסיות מיוחדות:

• חולי פנילקטונוריה – להימנע מאספרטיים כליל.
• אנשים רגישים למיגרנות וכאבי ראש מאספרטיים: להימנע מאספרטיים.

חושבים שיהיה לכם קשה לזכור את כל ההמלצות?
שילוב בין ממתיקים הוא סוג של "ביטוח" נגד מינון יתר.
"גיוון זה הכיוון" – זו הנחיה טובה לתזונה בכלל, ולממתיקים בפרט.

מקורות

Weihrauch MR, Diehl V. Artificial sweeteners–do they bear a carcinogenic risk? Annals of Oncology. 2004 Oct;15(10):1460-5.

Lean M, Hankey C. Aspartame and its effects on health. British Medical Journal 2004; 329: 755-6.

Commission of the European Communities, Health and Consumer Protection Directorate-General. Opinion of the Scientific Committee on Food: update on the safety of aspartame. Brussels, December 4th, 2002.

שטרן פ. תחליפי סוכר – האמנם תורמים לבריאותנו? האגודה לבריאות הציבור.

 פנילקטונוריה – דרכי טיפול.