מרבה מידע, מרבה כאב ראש

כולנו נתקלים מידי פעם בבעיות בריאות. בימינו, נדמה שכוווולם מחפשים מידע על  המחלות שלהם באינטרנט. ואז, מה קורה?

בואו ניקח כדוגמה בעיה נפוצה מאוד: כאב ראש.
רוב האנשים בארץ יתחילו את החיפוש ב- www.google.co.il
אם תחפשו שם את המילים כאב ראש, תקבלו משהו כזה:

עם 2,780,000 מקורות, פלא שיש לכם כאב ראש??

אגב, כשחיפשתי את המילים "כאבי ראש" (ברבים) במקום "כאב ראש" (ביחיד), קיבלתי "רק" 1,300,000 מקורות. איפה נעלמו עוד 1,480,000 מקורות?

מילא. גם זה יותר מדי בשביל רוב האנשים. ולכן רובם יסתכלו רק בתוצאות בעמוד הראשון.
לא בטוח שזו החלטה נכונה. כי כיום יש תעשייה שלמה של קידום אתרים (SEO), שם עורכי אתרים משלמים למתכנתים כדי שיארגנו את האתר שלהם כך שיופיע בעמוד הראשון.

כל מה שתיארתי עד עכשיו — בחירת מנוע חיפוש ומילות מפתח — זה מה שנקרא אסטרטגיית החיפוש.
עכשיו, נניח שסיימנו עם השלב הזה. בואו נראה רגע, מה יש לנו בעמוד הראשון?
כמה תמונות,

• הערך "כאב ראש" מויקיפדיה
• מידע מאתר של קופת חולים (כללית)
• מאתר בריאות פופולארי (doctors)
• מאתר של בית חולים (הדסה)
• מאתר חדשות (ynet)
• מאתר של נוירולוג
• ועוד מידע באתר של כירופרקטור(drorkan).

כשאני חיפשתי, באתר הפופולארי בראש החיפוש על כאב ראש הופיע מידע על סינוסיטיס –דלקת בחללי הפּנים שעלולה לגרום לכאבי ראש, והמידע באתר של קופת חולים,  עסק בעיקר במיגרנה –כאב ראש שמופיע רק בצד אחד של הראש. ומה אם יש לי כאב ראש "רגיל", כזה שמקיף את כל הראש? מי נגד מי?? ומי בעדי?

תזכורת מהרשומה הקודמת:
אוריינות בריאות מקוונת מוגדרת: "היכולת לחפש, למצוא ולהבין מידע בנושאי בריאות ממקורות אלקטרוניים, להעריך את איכותו של המידע וליישם אותו על מנת להתייחס לבעיית בריאות נתונה או לפתור אותה.
על מנת להעריך אוריינות בריאות מקוונת (להלן אב"מ), פותח שאלון לדיווח עצמי, הכולל שמונה היגדים – שאלון eHEALS. תרגום השאלון בן 8 השאלות הובא ברשומה הקודמת. מקווה שדירגתם את עצמכם.
בנוסף לשאלון, גישה נוספת להערכת אב"מ היא באמצעות "מדידה בפועל".  במחקרים מסוג זה, מושיבים את הנבדקים ליד מחשב, ונותנים להם משימות, כמו "חפש מידע על מחלה X" או "הצב שאלה על מחלה Y בפורום", ונותנים ציון לביצוע. מבחן מעשי שכזה.

בשנים האחרונות נערכים מחקרים על האב"מ של קבוצות אוכלוסייה שונות בשיטות שונות. במחקר שנערך בהולנד השנה נעשה שימוש בהערכת אב"מ לפי ביצוע בפועל. המחקר כלל 31 חולים במחלות ראומטיות, בין הגילאים 24-74. כאן הוערך אב"מ על פי ביצוע משימות ברשת בפועל. כמעט כל הנבדקים סיפרו בתחילת המחקר שחיפשו בעבר חומר על מחלתם ברשת. בחלק הראשון של הניסוי, החולים התבקשו לחפש חומר על המחלה שלהם ברשת, תוך שהם מסבירים לחוקר בעל פה את האסטרטגיה שלהם, והמחשב מתעד את פעולותיהם (log). בחלק השני, התבקשו לבצע משימה באתר אינטראקטיבי של בית חולים. רבים הצליחו במשימה הראשונה, מעטים הצליחו בשנייה.

כמעט כולם חוו קשיים, מאחד או יותר מהסוגים הבאים:

(1) הפעלת המחשב או דפדפן האינטרנט;
(2) ניווט בתוך הרשת;
(3) שימוש באסטרטגיות חיפוש;
(4) הערכת הרלבנטיות והאמינות של המידע שמצאו;
(5) העלאת תכנים לרשת;
(6) הגנת פרטיותם וכיבוד הפרטיות של אחרים ברשת.

הקשיים השכיחים ביותר התבטאו בבחירת אסטרטגיות חיפוש (3), ובהערכת הרלבנטיות והאמינות של המידע (4).

במחקר בארה"ב נבדקה אב"מ של אוכלוסייה חלשה במיוחד: הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה. ההורים התבקשו לדווח על דפוסי השימוש שלהם באינטרנט, וכן להשיב טלפונית על שאלון eHEALS. שיעור ההיענות לסקר היה 58% בלבד. מתוך הנענים, 82% דיווחו כי הם משתמשים באינטרנט. הורים ממוצא אפרו-אמריקאי, שלא דיברו אנגלית, שהיו מבוגרים יותר וחסרי השכלה אקדמית השתמשו פחות באינטרנט לעומת הורים לבנים, צעירים ומשכילים. 74% מההורים שדיווחו כי הם משתמשים באינטרנט, אמרו שהם יודעים למצוא באינטרנט מידע לגבי בעיות הבריאות של ילדיהם. אולם רק כמחצית מההורים דיווחו כי הם יודעים להבחין בין מידע באיכות גבוהה למידע באיכות נמוכה.

בקצה השני של הסקאלה, נבדקו סטודנטים בקולג'ים אמריקאים. לרוב, הסטודנטים דיווחו כי הם מחוברים לאינטרנט ומרגישים בנוח להשתמש בו לצורך חיפוש מידע בריאותי; אולם בדיקת האב"מ שלהם בפועל חשפה כי המיומנויות שלהם בתחום זה לוקות בחסר. המחברים מציינים כי פער זה בעייתי במיוחד בקרב סטודנטים למקצועות הבריאות.

מסקנה: בניגוד לרושם, לפיו כל אדם משכיל יודע לחפש מידע בריאותי באינטרנט — גם אצל אנשים משכילים, שרגילים להשתמש באינטרנט, קיים קושי בשימוש באינטרנט למטרות בריאות. הקושי הוא להעריך את מידת האמינות של המקורות השונים שמצאו, ואת הרלבנטיות של המידע הספציפי למצבם.

טוב. בשביל זה אני כאן.

מקורות

Norman CD, Skinner HA. eHealth literacy: Essential skills for consumer health in a networked world. Journal of Medical Internet Research (JMIR) 2006: 8 (2): e9.

Norman CD, Skinner HA. eHEALS: The eHealth Literacy Scale. Journal of Medical Internet Research 2006B;8(4):e27

Chan CV, Kaufman DR. A Framework for Characterizing eHealth Literacy Demands and Barriers.  Journal of Medical Internet Research 2011;13(4):e94

Knapp C, Madden V, Wang H, Sloyer P, Shenkman E. Internet use and eHealth literacy of low-income parents whose children have special health care needs.  Journal of Medical Internet Research 2011;13(3):e75

Stellefson M, Hanik B, Chaney B, Chaney D, Tennant B, Chavarria EA. eHealth literacy among college students: a systematic review with implications for eHealth education. Journal of Medical Internet Research  2011 ;13(4):e102.

Van der Vaart R, Drossaert CH, de Heus M, Taal E, van de Laar MA. Measuring actual eHealth literacy among patients with rheumatic diseases. Journal of Medical Internet Research 2013; 15: e27.