שפעת – למה להתחסן נגד מחלה שנמשכת שבוע?

מאת עפרה מהודר, MSc
מוסמכת במדעי הרפואה

מספר פעמים כבר נשאלתי: למה ממליצים לאנשים להתחסן נגד שפעת? זו אמנם מחלה לא נעימה, אבל בסך הכול היא נמשכת מספר ימים, ועוברת מעצמה.

ובכן, הנה התשובה: הבעיה היא לא השפעת, אלא הסיכון לסיבוכים של שפעת.

ש. מה הכוונה ב"סיבוכים"?
ת. כשמדברים על "סיבוכים", הכוונה היא למחלות חמורות יותר, שמחלת השפעת מעלה את הסיכון שלהן.
אצל מבוגרים למשל שפעת מסתבכת הרבה פעמים לכלל דלקת ריאות. אצל ילדים מתפתחות דלקות אוזניים.
אצל חולי אסתמה, השפעת עלולה לעורר התקפים חמורים של קוצר נשימה.
שלא לדבר על חולים מדוכאי חיסון (לרוב, חולי סרטן או מושתלים), אצלם כל זיהום (כולל ויראלי) מהווה סכנת חיים.

ש. רגע, אז אם אני לא חולה באחת מהמחלות האלה, אז למה לי להתחסן?
א. בגלל הסיכון לדלקת ריאות, דלקת אוזניים, סינוסיטיס ועוד – שיכולים להופיע אצל כווולם. גם אצל אנשים שהיו קודם בריאים לגמרי.
ב. כדי לחסוך את הכאבים, אובדן ימי עבודה וכו'.
ג. כדי למנוע הדבקה מאנשים אחרים ונזק מצטבר למשק (חשוב בעיקר לעובדים עם קהל).

אי אפשר לדעת אצל מי המחלה תסתבך ואצל מי לא, לכן מעדיפים שכמה שיותר אנשים יהיו מחוסנים. בעיקר מקרב האוכלוסיות בסיכון— אלו שאצלן יש סבירות גבוהה יותר של סיבוך, או נזק פוטנציאלי (תחלואה ותמותה) גדולות יותר כתוצאה ממנו. מכירים את העומס בחדרי המיון בחורף? הקשישים במסדרון וכו'? חלקם הגדול הגיעו לשם "בזכות" שפעת.

ש. מיהן האוכלוסיות בסיכון?
ת. בגדול: שני קצות הגיל (צעירים מאוד ומבוגרים מאוד), נשים בהיריון, חולים כרוניים, וחולים מדוכאי חיסון.
ראו פירוט באתר משרד הבריאות.

* אגב, כדאי להזכיר ששפעת איננה הצטננות. זו מחלה אחרת! בהצטננות (common cold) התסמין העיקרי הוא נזלת, והחום  — אם יש — הוא נמוך (עד 38 מעלות בערך). בשפעת, החום הוא גבוה יותר (38.5-41 מעלות), והתסמין העיקרי הוא כאב שרירים. בשתי המחלות יכול להופיע שיעול, וזה אולי מה שמבלבל.

ש. אז איך בכל זאת יודעים אם זו שפעת או הצטננות?
ת. עקרונית, אפשר לברר זאת על ידי בדיקה וירולוגית במעבדה.

אבל:
א. זה לוקח בערך אותו זמן כמו לחכות שהמחלה תיגמר, ועולה הרבה כסף.
ב. מה שחשוב יותר: מאחר שגם שפעת וגם הצטננות הן מחלות ויראליות, ממילא אין לנו תרופה נגד אף אחת מהן. יש לנו תרופה (אנטיביוטיקה) רק נגד חיידקים. לכן, גם אם חולה מגיע לרופא עם קצת חום ושיעול, הרופא לא ישלח אותו לבדיקת דם וירולוגית שתוודא אם זו שפעת. הרופא רק יבדוק  אם יש סיבוכים. הטיפול הסימפטומטי הוא דומה בשתיהן (מנוחה, שתייה, תרופות נגד חום וגודש).
בקיצור: מאחר שאין טיפול ספציפי, אין צורך באבחון ספציפי.

משום כך גם תראו שבאישור הרפואי (למשל אישור מחלה לעבודה), הרופא לא יכתוב לרוב בסעיף האבחנה את המלים Influenza או cold common  אלא:
(Upper RespiratoryTract Infection (URTI – זיהום בדרכי הנשימה העליונות.
כשהזיהום מגיע לדרכי הנשימה התחתונות (ריאות), זו כבר נקראת דלקת ריאות, ואת זה אנחנו מנסים למנוע.

ש. אבל החיסון הזה לא עובד! בשנה שעברה התחסנתי, ובכל זאת הייתי  חולה. אז מה זה שווה?
ת. חיסון נגד שפעת מונע כ- 80% ממקרי השפעת, ומסיבוכיה, אבל לא אמור למנוע הצטננות. אם התחסנת נגד שפעת, כנראה היית חולה בהצטננות או במחלה דומה ("מחלה דמוית שפעת"), אבל לא בשפעת אמיתית. למחלות דמויות השפעת יש גם פחות סיבוכים מל"דבר האמיתי".

בקיצור: שפעת זה סוג של "מדרון חלקלק". מאחר שקשה לבלום את הגלגול לאחר שהתחיל, אז מנסים מלכתחילה למנוע את הנפילה.

למידע נוסף על החיסונים נגד שפעת:
אתר משרד הבריאות 
אתר "חיסונים" של רופאי המרכז הרפואי וולפסון (נא לא לבלבל עם "חסון")

מצאתם עניין במאמר? לחצו כאן, ותקבלו הודעה על עדכונים באתר.