צום — מסורת ומדע

צומות מקובלים בדתות ואמונות שונים מזה אלפי שנים. ביהדות נהוג, כידוע, צום מוחלט של 25 שעות, ללא אוכל וללא שתייה, ביום כיפור. אצל המוסלמים נהוג צום הרמדאן, כאשר במשך חודש בשנה צמים מהזריחה עד השקיעה, אבל בערב אוכלים בשפע. מבחינה רפואית זה מוגדר "צום לסירוגין" (intermittent fasting) . ברפואה העממית מציעים לעתים "צום מיצים" ו"צומות" דומים. זה, למעשה, כלל לא מוגדר מבחינה רפואית כצום אלא כמשטר תזונתי. ברפואה נהוגים צומות אחרים: צום של מספר שעות לפני בדיקה רפואית, צום לפני ניתוח, והימנעות מאכילה בזמן לידה – שגם היא למעשה צום.
חוקרי הרפואה בודקים את השפעותיהם הן של צומות דתיים והן של צומות רפואיים. הנה כמה מהממצאים המעניינים:

• בכתב עת לתזונה פורסם מחקר שנערך במרוקו על מוסלמים שצמו ברמדאן (כן, גם במרוקו עוסקים במחקר!). החוקרים מצאו ששיטת הצום-לסירוגין הזאת לא הובילה לשינויים משמעותיים בחילוף החומרים של הפחמימות, החלבונים והשומנים. לעומת זאת, היא השפיעה על שינויים החלים בגוף במחזוריות יומית: הצמים היו ערניים פחות בשעות היום, ישנו פחות טוב בלילה, והתפקוד הפסיכו-מוטורי שלהם נפגע. לדעת החוקרים, ממצאים אלו מסבירים מדוע בזמן הרמדאן יש יותר תאונות דרכים. במחקר אחר דווח על האתגר שמהווה הרמדאן לספורטאים.

• חוקרים בגרמניה בדקו מגבלה תזונתית קשה אחרת: הגבלת הצריכה הקלורית לכדי  200 עד 500 קלוריות ליום בסך הכול – שזו צריכה של פחות משליש הקלוריות הדרושות לאדם נורמאלי. הם מדווחים שצום כזה, למשך 7 עד  21 יום, הביא לערנות מוגברת, שיפור במצב הרוח וירידה בכאבים כרוניים. הם מסבירים את זה בעליית הזמינות של סרוטונין ומעבירים עצביים אחרים במוח בזמן רעב. אני חייבת להודות שההרגשה שלי, כיהודייה, דווקא לא משתפרת כאשר אני קוראת על מחקר בהרעבה שנערך בגרמניה.

• הרבה אנשים טוענים שהם סובלים מכאבי ראש כאשר הם אינם אוכלים. תופעה זו מכונה "כאב ראש של צום" (fasting headache). במחקר שסקר את התופעה זאת, לא הצליחו לאתר בוודאות את הגורם לכך, אולם משערים שזה קשור לתסמינים של גמילה מקפאין ולירידה ברמת הסוכר.

• במחקרים רבים נבחן המנהג של צום לפני ניתוח (preoperative fasting). לפני ניתוח, הוראות הרופאים היא בדרך כלל "לצום לילה שלם" או "לצום משעת חצות". בכתב עת לרפואת הרדמה פורסם מאמר-סקירה שכותרתו "ההיסטוריה שמאחורי הדוֹגמה". שם נטען שהמנהג של "צום מחצות" מקורו מהמאה ה- 19. הרעיון שמאחוריו היה למנוע שאיפה (אספירציה) של תוכן הקיבה המלאה לתוך דרכי הנשימה, בגלל ההרדמה. אולם במחקרים מודרניים יותר נמצא שכדי למנוע את הבעיה הזאת מספיק צום של 2-3 שעות לפני הניתוח.

• ומה לגבי ההימנעות מאכילה במשך הלידה? בבתי יולדות רבים בארצות הברית נהוג להגביל את היולדת למציצה של קוביות קרח וקצת לגימות של נוזלים צלולים. על פי סקירת מחקרים שהתפרסמה בכתב עת של אחיות מיילדות, גם הנוהג הזה מבוסס על החשש מאספירציה. במחקר אחד נמצא שהשכיחות של אספירציה כזאת היא 7 מקרים ל- 10,000,000 (עשרה מיליון!) לידות. זאת אומרת, מדובר בתופעת לוואי נדירה מאוד. לכן החוקרים הגיעו למסקנה ש"צום בזמן לידה הוא מסורת, שנמשכת ללא הוכחה מדעית לשיפור בתוצאות, עבור היולדת או היילוד". אולם הם מסייגים זאת בכך שלדעתם, השפעת הצום בלידה על מהלך הלידה (עם או בלי הרדמה) או על היילוד, לא נחקרה מספיק.

רוצים לקבל מידע מדעי מעודכן או סקירת ספרות בנושא בריאותי אחר? בדף הזה תוכלו לקרוא על שירותי המידע, המחקר והייעוץ שאני מספקת.