אוריינות בריאות מקוונת – מה זה, למה זה טוב, למי יש ולמי אין?

אתה מכור לשוקולד. אשתך אומרת לך "אבל זה נורא משמין!". רגע, אבל אתה קראת בעיתון ששוקולד זה דווקא בריא. מה תעשו?
או: את מתכננת הריון, ומתלבטת אילו בדיקות גנטיות לעשות. איך תחליטי?
או: אתמול עשית בדיקת דם, ולפי הסימון בדף התוצאות של הבדיקה, אתה רואה שכמות ה"לויקוציטים" שלך גבוהה מהנורמה. אתה לא מרגיש טוב, אבל אין לך מושג מה זה ה"לויקוציטים" האלה, וקיבלת תור לרופא רק לעוד ארבעה ימים. מה תעשה?

הרבה מאיתנו ירוצו, במצבים כאלה, לאינטרנט. אוריינות בריאות מקוונת כוללת את היכולת לחפש, למצוא, להבין ולהעריך מידע מהאינטרנט, וליישם את המידע שהושג לצורך התמודדות עם בעיה מתחום הבריאות ומציאת פתרון עבורה.  

בואו נפרק את המושג הזה לגורמים. קודם כל, מה זו אוריינות? ובכן, בדרך כלל, כשמדברים על אוריינות, מדברים פשוט — על יכולת קריאה וכתיבה. ומה זו אוריינות בריאות? כמו לכל מושג אקדמי, לזה כבר יש כמה הגדרות.

לפי אחד המודלים המקובלים בתחום (Nutbeam), אוריינות בריאות כוללת שלוש רמות:

1. אוריינות בריאות תפקודית– מיומנויות קריאה וכתיבה בסיסיות הנדרשות על מנת להבין מסרים בריאותיים פשוטים וליישם אותם. יש אנשים שנופלים אפילו במושגים בסיסיים כמו: חילוף חומרים. נתקלתי כבר בהרבה אנשים  שמבקשים "משהו שיגביר לי את חילוף החומרים" כשהבעיה שמטרידה אותם היא בעצם… עצירוּת (הם רוצים "לזרז" את העיכול).
2. אוריינות בריאות אינטראקטיבית – המיומנויות הנדרשות על מנת לנהל את הבריאות מתוך שותפות עם אנשי המקצוע. את סובלת מהתקפי מיגרנה. הרופא ממליץ על "טיפול תרופתי מונע". את קראת באינטרנט שדווקא דיקור סיני יכול לעזור. מה תעשי? האם תשאלי את הרופא על זה?
3. אוריינות בריאות ביקורתית – את בת 37 ובהריון, בשעה טובה. באתר של משרד הבריאות מצאת שבגילך, תוכלי לעבור בדיקת מי שפיר חינם. אבל מצאת גם אתר של מעבדה פרטית שטוען שבדיקת מי שפיר מסוכנת, כי היא פולשנית, ולהם יש במעבדה בדיקת דם מסויימת שיכולה להחליף אותה. איך תחליטי בין האפשרויות?

כאשר מדובר על מידע מקוון (כלומר, מהאינטרנט), נדרשת מן הסתם גם הכרה מינימאלית של מחשב ומיומנות כלשהי של שימוש באינטרנט. אתם, שקוראים אותי עכשיו באינטרנט – אל ייקל הדבר בעיניכם. חשבו, למשל, על סבתכם הקשישה והחולה – האם גם היא מחפשת מידע רפואי באינטרנט?

אוריינות בריאות — מי צריך את זה בכלל?

כל אחד מאיתנו נתקל מידי פעם בבעיות בריאות: מבעיות קטנות כמו פצעונים בעור ועד גדולות כמו – לא עלינו – סרטן. לפני כל הליך רפואי שאנחנו שוקלים לעבור – מעקירת ציפורן חודרנית ועד כריתת תוספתן, אנו מתבקשים לחתום על "הסכמה מדעת". מה פירוש ה"הסכמה"? את זה כולנו יודעים — "תחתום כאן". אבל מה זה ה"מדעת" הזה? ובכן, ה"מדעת" פירושו שמצפים מאיתנו גם להבין על מה אנחנו חותמים.

בנוסף, חלקנו מתעניינים גם ברפואה מונעת ואורח חיים בריא: תזונה, פעילות גופנית, פסיכולוגיה וכן הלאה. אנחנו מקבלים גם הרבה החלטות יום-יומיות, לכאורה סתמיות, כמו: איזה אוכל לקנות בסופרמרקט, או מתי ללכת לים, וגם להחלטות האלה יש – מה לעשות — השלכות בריאותיות. אנשים בעלי אוריינות בריאות גבוהה מעיינים בתוויות על מוצרי המזון בסופרמרקט כדי לבחור, למשל, את דגני הבוקר עם הכי מעט "שומן רווי", או את השוקולד בעל תכולת "נוגדי החימצון" הגבוהה ביותר. בהריון יש חשיפה קיצונית להחלטות בריאותיות: בני הזוג מתבקשים להחליט אילו בדיקות גנטיות לעשות, האם לעבור בדיקת מי שפיר או לא, האם ללדת עם שיכוך כאב או בלעדיו ואפילו… האם לאכול סושי או לא. בכל המצבים הללו אנחנו יכולים להפיק תועלת מאוריינות בריאות — מקוונת ובכלל.

אוריינות בריאות מקוונת – למי יש את זה (ולמי אין?)

בשנת 2009 נערך במימון המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות סקר במטרה למפות שימוש באתרי אינטרנט רפואיים על ידי משתמשים ישראלים, ולבחון פערים בין זמינותם ותוכנם של האתרים לבין המיומנויות והצרכים של הלקוחות. הסקר נערך על ידי ד"ר אסתר בריינין וד"ר אפרת נטר מהמרכז האקדמי רופין. לפי תוצאותיו, מחצית מהאוכלוסייה בארץ משתמשת באינטרנט, ושליש מהאוכלוסייה משתמשת באינטרנט לצרכי בריאות. אולם דווקא האנשים שסבלו מיותר מחלות כרוניות (למשל קשישים ועניים), השתמשו באינטרנט פחות, וכאשר השתמשו עשו זאת באופן פחות מושכל והפיקו מכך פחות תועלת, יחסית לאנשים צעירים ובריאים יותר. כלומר, דווקא האנשים שנזקקו למידע ביותר, התקשו יותר להשתמש באתרים. מדוע נוצר מצב זה? לפי בדיקת אתרים, וראיונות שערכו עם בוני אתרי אינטרנט בריאותיים, הגיעו החוקרות למסקנה שעורכי האתרים בונים את האתרים לפי תחומי ההתעניינות שלהם ושל חבריהם, ולא מתאימים את האתרים לפלחי אוכלוסייה נוספים, ובעיקר— לאוכלוסיות פחות אורייניות. תחשבו על זה: דווקא האינטרנט, שהוא מקור מידע כל כך זמין (לפי הסקר, יש מחשב בשלושה רבעים מהבתים) עוזר כיום להגדיל את הפערים הבריאותיים בין שכבות האוכלוסייה, במקום לצמצם אותם. עצוב, לא?

נו, ואיפה אני בתמונה?

אז קודם כל, אם אתם קוראים כרגע מאמר בנושא אוריינות בריאות, באתר אינטרנט, אז כנראה שהמצב שלכם לא רע: אתם גם יודעים לקרוא (אני מקווה שגם לכתוב…), גם מתעניינים בענייני בריאות, וגם יודעים לגלוש באינטרנט. רוצים לדעת מה מצבכם מעבר לזה? אוה! בשביל זה יש לנו שאלון. זהו שאלון אוריינות בריאות מקוונת שנקרא במקור eHEALS. הוא פותח לצורך מחקר על ידי ד"ר נורמן וד"ר סקינר מאוניברסיטת טורונטו בקנדה, ופורסם ב- JMIR — "כתב העת לחקר הרפואה באינטרנט". השאלון באנגלית עבר תיקוף מדעי על ידי המחברים. התרגום ופענוח התוצאות בעברית הם הצעה שלי ולא עברו בחינה מדעית. הם נועדו רק לתת לכם מושג כללי לגבי מצבכם בתחום.

לשאלון:

שאלון אוריינות בריאות מקוונת (eHEALS)

לפניך מספר שאלות לגבי הניסיון האישי שלך בשימוש באינטרנט לצורך השגת מידע בנושאי בריאות. לגבי כל משפט, אנא סמנ/י איזו תגובה משקפת בצורה הטובה ביותר, נכון לעכשיו, את ההתנסויות שלך בנושא. לצורך הנוחות, השאלון מנוסח בלשון זכר, אך הוא מיועד לגברים ולנשים כאחד.

• אני יודע אילו מקורות מידע בריאותיים קיימים באינטרנט.

• אני יודע היכן למצוא מידע בריאותי מועיל באינטרנט.

• אני יודע כיצד למצוא מידע בריאותי מועיל באינטרנט.

• אני יודע איך להשתמש באינטרנט על מנת למצוא תשובות לשאלות הנוגעות לבריאות שלי.

• אני יודע כיצד להשתמש במידע הבריאותי שאני מוצא באינטרנט כך שיביא לי תועלת.

• יש לי את המיומנויות הנדרשות כדי להעריך את אמינותם של מקורות המידע הבריאותיים שאני מוצא באינטרנט.

אני יודע/ת להבחין בין מקורות מידע בריאותי מאיכות גבוהה למקורות מאיכות נמוכה.

• יש לי ביטחון ביכולת שלי להשתמש במידע מהאינטרנט כדי לקבל החלטות הנוגעות לבריאותי.

המקור לשאלון:

https://www.jmir.org/2006/4/e27/
eHEALS: The eHealth Literacy Scale
Cameron D Norman¹, PhD; Harvey A Skinner², PhD, CPsych
¹Department of Public Health Sciences, University of Toronto, Toronto, ON, Canada and Peter A. Silverman Global eHealth Program
²Faculty of Health, York University, Toronto, ON, Canada

הצעה לפענוח התוצאות (מאת עפרה מהודר)

0-8: אוריינות-בריאות-מקוונת נמוכה מאוד. אולי נושאי בריאות בכלל לא מעניינים אותך. או שמא אתה פשוט לא סומך בעניין זה על האינטרנט? חבל! אם הגעת למאמר הזה, כנראה אתה יודע להשתמש באינטרנט. כדאי ללמוד להפיק מזה תועלת גם בתחום הבריאות.

9-16: אוריינות-בריאות-מקוונת נמוכה, או אוריינות-בריאות-מקוונת בינונית וביטחון נמוך. אתה לא בטוח איפה לחפש מידע בריאותי באינטרנט, ואיך לדעת אם הוא אמין. כדאי לעבוד על זה. כך תוכל לקחת אחריות גדולה יותר על בריאותך, ותרגיש יותר בטוח גם במפגש עם הרופא.

17-24: אוריינות-בריאות-מקוונת גבוהה. נראה שאתה יודע איפה לחפש ברשת מידע בריאותי, וכיצד למצוא את מה שרלבנטי לך. אבל ייתכן שאתה לא קורא את המידע בצורה די ביקורתית, או לא יודע כיצד ליישם את זה. כך שהחומר נשאר עבורך תיאורטי, ואתה עלול ליפול בכל מיני פחים שטמונים ברחבי הרשת. ייתכן שכדאי לך לפתח גישה יותר סקפטית וביקורתית, ולהיעזר אנשים מקצועות הבריאות לצורך היישום.

25-32: אוריינות-בריאות-מקוונת גבוהה מאוד. אתה יודע לחפש מידע בריאותי באינטרנט, למצוא את מה שחשוב בשבילך, לקרוא את החומר בצורה ביקורתית ולבסוף – ליישם בביטחון. כל הכבוד! העניין היחיד שממנו כדאי לך אולי להיזהר הוא : לא לפתח סייברכונדריה (היפוכונדריה ברשת). אבל על זה – כבר במאמר אחר.

—————————————

מאמר זה התפרסם, בשינויים קלים, באתר Onlife מקבוצת "הארץ".

נערך לאחרונה: 9/7/21